מרגוליס סבטלנה נ' ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

התובעת נפגעה בתאונת דרכים. מומחים שמונו ע"י בית-המשפט קבעו לה נכויות בתחום האורטופדי ובשיניים. התובעת שבה ומבקשת מינוי של מומחה בתחום הנוירולוגי. הנתבעת מתנגדת לבקשה, הן בנימוקים דיוניים והן לגוף הענין.

אכן, בעבר לא מצא בית המשפט בסיס למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי. ד"ר הדר בתר, מומחה בתחום רפואת הפה והלסת קבע ממצאים בתחומי מומחיותו, ומצא מה שעל פניה מהווה נכות בתחום הנוירולוגי בלשונה של התובעת. דומה, שהמומחה מסופק אם מצב זה נגרם עקב הפגיעה בלסתות בעת התאונה, אך הוא המליץ על מינוי מומחה בתחום הנוירולוגי על מנת לברר את הענין. הנתבעת מלינה על שבהמלצה זו חרג מסמכותו. טענה זו לא מקובלת עלי: טוב עשה המומחה כאשר הביא לידיעת בית המשפט את הממצא ואת דעתו. בכך מילא המומחה את תפקידו לייעץ לבית המשפט בהגינות ולסייע בעשיית צדק.

מינויים של מומחים רפואיים הוא לעתים תהליך דינאמי. כל החלטה מבוססת על תשתית ראייתית. כאשר עמדה בפני בית המשפט תשתית מסוימת, הוא לא סבר שיש מקום למנות מומחה בתחום הנוירולוגיה. אלא, שהתשתית הראייתית השתנתה וכעת אין מנוס מלשוב ולבחון את ההצדקה למינוי המבוקש. התשתית שעליה מבוססת הבקשה החדשה שונה מהתשתית שעליה התבססה הבקשה המקורית.

כעת, ידוע לבית המשפט ממקור מהימן מאוד (מומחה של בית המשפט עצמו) שיש סיכוי גבוה מאוד שלתובעת אכן יש נכות בתחום הנוירולוגי. הנכות ממוקמת ב"סביבה" אנטומית שבה נגרם לה נזק בתאונת דרכים (אף שהמומחה נראה כמסופק באשר לקשר הסיבתי בין הנכות לתאונה). בבוחנו את התשתית המצדיקה מינוי מומחה מחפש בית המשפט אחרי ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. משמע, יש לבקש אחר ראיות לשני רכיבים: הראשון, קיומה של נכות. השני, קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה. במקום שבו סבירות גבוהה מאוד שנותרה נכות וקשר סיבתי נראה על פניו כאפשרי (נוכח מיקום הנזק), די בכך כדי להצדיק מינוי מומחה.

לפיכך אני ממנה את פרופ' דוד ירניצקי מ"מדיקליניק" רח' דוד המלך 21 ת"א (טל' 6911138 – 03, 3802074 - 052), כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי. בשכר המומחה בסך 4,000 ₪ בתוספת מע"מ תישא , ישאו הנתבעים. המומחה לא יתחיל בעבודתו בטרם ישולם שכרו. על המינוי יחולו תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז – 1986.

המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו ע"י ב"כ הצדדים בתוך 30 יום, יבדוק את התובעת ויקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי בעקבות התאונה, תוך התייחסות לשאלות שלהלן:

1. האם לוקה התובעת כיום בנכות צמיתה? אם כן, מהו שיעורה?

2. היש לתובעת עבר רפואי ראוי לציון בענייננו? אם כן, נא לפרט ולהעריך את משמעותו התפקודית.

3. היש לייחס חלק משיעור נכותה למצבה לפני התאונה? אם כן, נא להעריך איזה חלק נובע מהתאונה.

4. האם סובלת התובעת, או סבלה בתקופות שלאחר התאונה, מנכות זמנית? אם כן, נא לפרט את התקופות השונות ושיעורי הנכות המתאימים להן.

5. היש לצפות לשיפור או להחמרה בעתיד? אם כן, מהו השינוי הצפוי בשיעור הנכות?

6. מהן המגבלות התפקודיות של התובעת, אם בכלל, לרבות בשים לב לעבודתה ולמקצועה.

7. האם צפויה התובעת להיזקק לטיפולים רפואיים בעתיד? אם כן, נא לפרט ולהעריך את עלויותיהם.

לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה יגישו הצדדים תחשיבי נזק כדלקמן:

התובעת תוך 21 יום, הנתבעים 21 יום אח"כ.

המזכירות תביא את התיק לעיוני עם קבלת תחשיבי הנזק, תעביר העתק ההחלטה לצדדים ולמומחה ותשלח למומחה כתב מינוי.

לת.פ. ליום 9.5.10.

ניתנה היום, י"ב שבט תש"ע, 27 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: